חזרה למעלה
דף הבית » שאלות ותשובות

שאלות ותשובות

אולי זו לא הפרעת אכילה?

לא כל בעיה המתבטאת דרך שינויים בהתנהגויות האכילה היא הפרעת אכילה. למשל, דיכאון מופיע לעיתים עם ירידה או עליה בתיאבון המתבטאים גם פעמים רבות עם עליה או ירידה במשקל, גם הפרעות חרדה משפיעות על דפוסי אכילה ולעיתים יש גם גורמים גופניים והורמונאליים לשינויים בשליטה על רעב ושובע. הפרעת אכילה הופכת סבירה יותר כאשר שינויי האכילה קשורים גם למחשבות כפייתיות על מזון, מראה הגוף ומשקל הגוף, רצון עז להוריד במשקל, דפוסים רצוניים של הקאות או שימוש במשלשלים. חשוב לפנות לאיש מקצוע על מנת לאפיין את הבעיה ולקבוע האם מדובר בהפרעת אכילה או שמא בבעיה אחרת.

אולי מדובר בכלל במשהו תקין ונורמטיבי?

הגבול בין דיאטות רזון לבין הפרעות אכילה הוא פעמים רבות דק וחמקמק. ככלל, במקרים רבים הפרעת אכילה היא גלגול של דיאטת הרזיה שיצאה משליטה. אנשים רבים עושים דיאטות, והעיסוק במזון ובמראה הגוף הוא דבר שמעסיק את החברה שלנו בכללותה, אך כמובן שיש להבחין בין עיסוק נורמטיבי לבין הפרעת אכילה.ההבדל הבולט ביותר הוא שבדיאטת רזון, אדם מגיע למשקל יעד שהציב לעצמו ומאד מרוצה, קונה בגדים, ומצב רוחו משתפר. כאשר מדובר בהפרעת אכילה, אין משקל יעד, ככל שימשיך לרדת במשקל, ירצה עוד, המצב רוח יתדרדר ויתרחש צמצום חברתי ופגיעה בתפקוד. במידה והחשיבה על אוכל היא אינטנסיבית עד כדי פגיעה בתפקוד, במידה והדיאטה לא מתבצעת על פי תפריט מסודר אלא באמצעות צומות, הימנעות מקבוצות מזונות, שימוש במשלשלים, ספורט אינטנסיבי ועוד, במידה וקיים רצון לרדת עוד ועוד במשקל עד למשקלים לא תקינים, במידה ויש תחושה של היעדר מוחלט של שליטה באוכל ובאופן כללי, במידה ונראה כי האכילה משתלטת על עוד ועוד תחומים בחיים – נראה כי הגבול נחצה ויש נוכחות של הפרעת אכילה הדורשת התערבות מקצועית.

לבתי המתבגרת לא היו בעבר בעיות עם אוכל …. למה היא לא אוכלת עכשיו?

אצל מתבגרים המפתחים הפרעות אכילה משתנה היחס לאוכל. גם מזון בריא אשר לדעתם עשיר בקלוריות, שמן או "לא בטוח" , עלול להוות איום על איזונם הנפשי ועל משקלם. גם דיאטה בריאה שהתחילו בה עלולה להתפתח לדיאטה קיצונית עד כדי אכילת מספר מצומצם של קבוצות מזון "בטוחות" בלבד.

כיצד עלינו, כהורים, לנהוג לגבי הימנעותם מאוכל "לא בטוח" ?

חשוב לכבד את בחירתם לגבי מזון "בטוח" ו"לא בטוח" ולהימנע מעימותים מיותרים. עבודה עם דיאטנית לפיתוח תוכנית תזונה בריאה, ויצירת רשימה מורחבת של מזונות "בטוחים " הינה הכרחית על מנת לוודא תזונה מספקת ומאוזנת. לעיתים ייעשה שימוש בתוספי מזון כחלק מתוכנית התזונה .

כיצד אנו, ההורים, יכולים לעזור בזמן ארוחות?

הציעו עזרה בהכנת האוכל. הקפידו על כמויות ומרכיבי מזון נכונים בהתאם לתוכנית התזונה שסוכמה עם הדיאטנית . שבו לאכול ביחד וזכרו שהתמיכה במהלך הארוחה הינה קשה ודורשת סבלנות . לעיתים הסחת דעת על ידי שיחה על נושאים אחרים או צפייה בתוכנית טלוויזיה, יעזרו להפיג את החרדה במהלך ולאחר הארוחה .

זה משהו שעשיתי? אני אשמה? אני אשם? מישהו אשם?

אף אחד לא אשם. חיפוש אשמים הוא לרוב צעד מעכב החלמה. סביר להניח שנעשו טעויות שתרמו להתפרצות ההפרעה (הערות מהסביבה, דיאטה רזון לא מבוקרת וכו'), אך יש גורמים שונים שגרמו לכך שטעויות אלה דווקא יתרמו להפרעת האכילה, גורמים שרק חלקם נמצאים תחת שליטה (אין לנו שליטה על גורמים גנטיים, ביולוגיים ותרבותיים למשל). אין בכך כדי לומר שאין טעם בלקיחת אחריות לשם שינוי דפוסים, אך בחיפוש אשמים והעלאה של רגשות אשמה סביב המחלה אין הרבה טעם מבחינת החלמה.

האם יש סימנים ורמזים?

בהחלט. למרות ניסיונות ההסתרה, הפרעת האכילה "מגלה" את עצמה בדרכים שונות. ניתן לראות אצל הסובלות מהפרעת אכילה תופעות שונות שמרמזות על קיום בעיה רחבה יותר: עיסוק ניכר במזון ומראה הגוף בשיחות עם הסובבים, בישול רב והימצאות אינטנסיבית במטבח, הליכה לשירותים מיד לאחר האוכל, סימנים מחשידים לגבי הקאות או משלשלים בבית, עיסוק אינטנסיבי בספורט, אובדן משקל, תלונות מרובות על קור ועוד ועוד סימנים רבים, גופניים והתנהגותיים.

מה גורם לזה?

אין סיבה אחת שניתן לומר כי היא גורמת להפרעות האכילה. הגורמים להפרעות האכילה הם רבים ומגוונים ולרוב מדובר בשילוב של מספר גורמים: גנטיים,ביולוגים, תרבותיים-חברתיים,אישיותיים ומשפחתיים.

האם הפרעת האכילה יוצרת נזקים בלתי הפיכים?

למרבה הצער, כן. ככל שהפרעת האכילה מתמשכת, הנזקים הגופניים מחמירים ומתקבעים. למשל, בריחת סידן עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לצפיפות העצם שיכולה להוביל לנזקים לעמוד השדרה, לפגיעות לשברים ועוד. מצבי הרעבה קשים יכולים להוביל גם לנזקים נוירולוגיים בלתי הפיכים, פגיעה קבועה במערכת ההורמונאלית של הגוף וכו'. כמו כן, השינוי במשק המלחים והמינרלים בגוף הנגרם עקב צומות, הקאות, שלשולים מוביל להפרעות בקצב הלב שעלולות לגרום לנזקים קרדיולוגיים ואף למוות, שגם הוא כמובן בלתי הפיך.

האם בכלל צריך טיפול? אולי זה יעבור מעצמו?

יש בנות המספרות שהצליחו לבד להפסיק להקיא או לחזור לאכול אחרי צומות רבים, אבל לרוב יש צורך בטיפול מקצועי. זו הפרעה שקשה לנצח לבד, בעיקר כי הרבה פעמים הסובלת עצמה אינה מרגישה את הסבל ואינה מעוניינת כלל להפסיק את הפרעת האכילה. אלה מצבים בהם יש צורך באיש מקצוע חיצוני שיסייע. אי הפניה לטיפול רק מחמירה את המצב ועלולה להנציח אותו לכדי תמונה כרונית של ההפרעה.

היכן ניתן לקבל טיפול בהפרעות אכילה?

ניתן לקבל טיפול במרפאות שונות הפזורות על פני הארץ ובמרכזים אשפוזיים (ראה רשימה שהכנו באתר).הפניה למרפאה או לאשפוז תלויה בחומרת המצב, במצבים חדים, יש צורך פעמים רבות במסגרת אשפוזית שהיא אינטנסיבית ומכילה יותר ומאפשרת התמודדות גם עם מצבים גופניים מסכני חיים.

מהם הטיפולים המומלצים?

כאמור, הפרעת אכילה מחייבת לרוב טיפול על ידי צוות רב מקצועי, מאחר והמוקד הוא לא רק נפשי אלא גם גופני. יש צורך לכן במעקב תזונתי, במעקב פסיכיאטרי ובטיפול פסיכותרפויטי. הדגש הוא תמיד על השילוב בין העבודה הנפשית דרך שיחות או טיפול הבעתי, לבין העבודה הגופנית דרך תרופות, מעקב תזונתי ובדיקות גופניות.

האם קיים טיפול תרופתי?

קיימים טיפולים תרופתיים אשר מסייעים לטיפול בהפרעת האכילה. כמו תמיד, אין "כדור פלא", אלא מגוון של תרופות, אשר מותאמות לכל חולה בנפרד ועל פי המצב. תרופות אלה מסייעות לרוב באיזון המצבים הנפשיים העומדים בבסיס הפרעת האכילה; למשל, תרופות העוזרות לצדדים הכפייתיים של ההפרעה, תרופות שמפחיתות את חרדת המשקל הקיצונית או תרופות המייצבות תנודות במצב הרוח המתבטאות פעמים רבות בהתקפי אכילה.

האם אשפוז הינו חלק הכרחי מהטיפול?

לא כל מטופל זקוק לאשפוז, ויש הזקוקים לאשפוז אחד או אשפוזים חוזרים. הסיבות לאשפוז מגוונות,כגון :דופק נמוך ,לחץ דם נמוך, חום גוף נמוך,אבוד משקל מהיר ,סירוב לאכול או מצוקה נפשית קשה. אין לראות באשפוז כשלון אלא כתמיכה במטופל הנאבק בהפרעת אכילה .

כמה זמן נמשך טיפול בהפרעת האכילה?

לא ניתן להעריך זמן החלמה מהפרעת אכילה! גם כאן, אין "מספר קסם" וכל מקרה לגופו. ההחלמה תלויה במצב ובחומרת ההפרעה ובאינטנסיביות של הטיפול. חלק מהמטופלים ייאבקו זמן ממושך שעשוי להימשך לאורך חודשים עד שנים. ובכל זאת, לרוב ניתן לראות שיפור כבר בחודשים הראשונים של הטיפול שלאורך זמן הולך ומתבסס. הספרות מדברת על ממוצע של ארבע עד שבע שנים. חשוב לזכור שבהפרעת אכילה התהליכים הם איטיים וקצב ההחלמה שונה מאדם לאדם. כמו כן יש לצפות לעליות ומורדות בתהליך ההחלמה. חשוב מאוד לעבוד עם הצוות המטפל במהלך כל שלבי ההחלמה.
סבלנות במחלה זו הינה הכרחית.

אם הבת או הבן שלי מתנגדים בכל תוקף לטיפול – יש דרך להשפיע עליהם?

ההורים הרבה פעמים מצויים במלכוד, הם לכודים בתחושות של אשמה על המצב, תחושות של כעס על הבן או הבת ותחושות של חוסר אונים סביב הנעה לתחילת טיפול. הורים יכולים להשפיע על הליכה לטיפול, באמצעים של הפעלת סמכות הורית מול הנער/ה והגעה לטיפול גם בלי נכונות לשיתוף פעולה מצידה, באמצעים של יצירת לחץ להליכה לטיפול – ניתן לפנות לאנשים במשפחה המורחבת, לחברים, לחברים של הנער/ה שישפיעו על הגעה לטיפול. במצבים קיצוניים יותר, בהם קיים סיכון גופני וסירוב מתמיד לטיפול, ניתן להפעיל גם את החוק ולאלץ טיפול.

האם לנו, כמשפחה, יש דרך לעזור בטיפול?

כן. מעורבות המשפחה בטיפול חשובה ביותר. הבית הוא זירה מרכזית להפרעת האכילה והורים יכולים לרכוש כלים שיסייעו להם גם להיות פחות חסרי אונים מול מצבים בבית וגם לסייע לקו הטיפולי בהפרעת האכילה. זה מתחיל מדברים טכניים יותר כגון סוגי המזונות שמכניסים הביתה וסיוע בפיקוח ובשמירה על התפריט התזונתי וממשיך בעבודה פעמים רבות בתוך הטיפול על הקשרים בתוך המשפחה, הקשרים עם האחים וההורים ופתרון של בעיות שונות בקשר המשפחתי אשר משפיעות לעיתים לרעה על עוצמת הפרעת האכילה.

מהם אחוזי ההחלמה?

יש מגוון של הפרעות אכילה, ולכל אחת מהן אחוזי החלמה שונים. קיים גם ויכוח לגבי האופן בו מגדירים החלמה. בצורה גסה, ניתן לומר כי שליש מהמקרים מגיעים להחלמה מלאה, שליש מגיעים להחלמה חלקית (נוכחות מסוימת של סימפטומים ברמה נמוכה יחסית) ושליש מפתחים מהלך כרוני של הפרעת האכילה.

האם הפרעת האכילה משפיעה על הגיוס לצבא?

ככלל, לא מומלץ להיכנס למסגרת אינטנסיבית כמו הצבא תוך כדי הפרעת אכילה פעילה. הפרעת אכילה מגיבה באופן לא טוב ללחץ ופעמים רבות סביב אירועים מלחיצים בחיים יש התגברות של הסימפטומים, גם אצל מי שכבר החלימה מהפרעת האכילה. לכן, מי שסובלת מהפרעת אכילה ועומדת לפני גיוס לצה"ל, צריכה לעשות צעד זה תוך התייעצות עם אנשי מקצוע.

מה עלי לומר בבית ספר על האכילה של בתי?

חשוב לשתף את הגורמים המתאימים בבית ספר בתהליך שעובר המתבגר.מחנך,מאמן ספורט ,אחות בית ספר או יועצת יכולים להיות לעזר רב בתהליך ההחלמה ובשמירה על בטחון המתבגר בבית ספר . בתי הספר צריכים להיות מודעים לכל בעיה רפואית ועליהם לשמור אינפורמציה זו חסויה

כיצד נוכל להסביר את הפרעת אכילה לבני משפחה אחרים ולחברים?

קרובי משפחה ואחרים הרוצים לעזור להתמודד עם הבעיה חוששים לעיתים לומר דבר לא נכון או לתת עצה שגויה . רצוי לדבר איתם בצורה גלויה, להסביר את המשמעות הפרעת אכילה, ולספק עדכונים על התקדמות המטופל. חשוב להסביר שהערות לגבי אוכל או משקל אינן מסייעות,להיפך, כל הערה חיובית כמו "את נראית יותר טוב " ,"איזה יופי ,עלית במשקל …" יפורשו כשליליות על ידי המטופל .

האם ילדי יהיה מסוגל לשוב ולאכול במסגרת משפחתית או מחוץ לבית?

אכילה מחוץ לבית או ארוחות במסגרת המשפחה (המצומצמת או מורחבת ) עלולים להיות מאיימים עבור הסובלים מהפרעת אכילה .היכולת לאכול בקרבת אנשים נוספים תתפתח בהדרגה ויש להיעזר בסבלנות. כבדו את החלטתם ותנו להם להחליט מתי הם מוכנים לצעד משמעותי זה .

מתי יתאפשר לילדי לעסוק שוב בספורט?

הצוות המטפל (רופא ,דיאטנית ,פסיכיאטר )יודיע לכם מתי ילדכם יציב מספיק מבחינה רפואית על מנת לחזור לפעילות גופנית. החזרה לפעילות צריכה להיות הדרגתית מכיוון שהגוף עדיין מתאושש מהפרעת אכילה. חשוב להתחיל בהליכה, מתיחות ולאחר מכן באופן הדרגתי בספורט הנבחר. לעיתים יש להוסיף עוד מזון לתוכנית התזונה עם הוספת פעילות גופנית .

מה לעשות ברגעי משבר שלנו?

התמיכה המתמשכת במטופל בהפרעת אכילה הינה קשה ולעיתים קרובות מתסכלת. כאשר מרגישים עייפים או שחוקים, על תהססו לפנות ולהיעזר באחרים. דברו עם בני משפחה או חברים,שוחחו עם הצוות המטפל. על תחששו לקחת הפסקה מההשגחה על ארוחות. בררו אם קיימת קבוצת תמיכה להורים באזור מגורכם והשתתפו בה .

האם יש סיכוי "לצאת מזה"?

בהחלט יש! הפרעות אכילה הן הפרעות אשר מגיבות לטיפול. זה לא תמיד קורה מהר, זה אף פעם לא קל, אבל עבודה משולבת נפשית וגופנית לרוב מניבה תוצאות יפות. ככל שמתחילים טיפול מוקדם יותר בהפרעת האכילה, כך סיכויי ההחלמה גבוהים יותר.

נכתב ע"י
עינת צוברי עו"ס, מ.א., מומחית לטיפול בהפרעות אכילה, אחראית היחידה לטיפול בהפרעות אכילה, "הנוטרים" רעננה.
כוכבי בריגי´ט וד"ר שטופמן נאווה, המחלקה הפסיכוסומאטית לילדים ובני נוער, בית החולים לילדים ע"ש אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר
ליאור בירן, פסיכולוג קליני